הבכי הרציני של העיוור "וכאשר שמע כי זה ישוע מנצרת, החל לצעוק ולומר: ישוע, בן דוד, רחם עלי. ורבים הורו לו לשתוק, אבל הוא קרא עוד יותר, בן דוד, רחם עלי". - מרקוס י':47-48. בכל מקום שבו ישוע המשיח נמצא, נוכחותו היא אדירה להפליא. התלמידים, כשהמשיח נעדר, היו כמו כבשים ללא רועה, הם סוכלו בוויכוח, ואף הובסו בניסיונות ניסים; אבל ברגע שמושיענו הופיע ביניהם, הם חזרו לכוחם הרגיל. כאשר גנרל אמיץ ממהר לפתע להציל את חייליו המנותבים, זריקת פרסות הסוס שלו מרגיעה את הרעד, וקול קולו הופך כל פחדן לגיבור. יהי רצון שהקברניט המפואר של ישועתנו יראה את עצמו בתוך הכנסיות שלנו, ותהיה צעקת שמחה בשורותינו. לא יהיה לך צורך להחליף שרים, או לייחל למעמד טוב יותר של נוצרים; אותם קצינים, ואותם חיילים יספיקו כדי לזכות בניצחונות נפלאים. אם ישוע יהיה נוכח, האנשים ישתנו כל כך, עד שבקושי תכיר אותם; יתמלאו כח ממרום, ויעשו מעללים גדולים בשמו ובכוחו. גם האנרגיה האלוהית של נוכחותו אינה מגבילה את עצמה לאלה שכבר תלמידיו של המושיע; אבל זרים, שכנים, נוסעים, ואפילו קבצנים עיוורים מרגישים את השפעת קרבתו. השושן חסר הראייה הזה שומע את הבשורה שישוע מנצרת עובר לידו, ומיד הוא מתחיל להתפלל. אחים שלי, לא יחסר לבבות מתפללים במקום שיש מושיע נוכח. אם אין המרות בקהילה, זה חייב להיות בגלל שהמשיח אינו שוכן שם על ידי רוחו. צרתם אותו, והוא הלך; שכחת אותו, והוא עזב אותך, כדי שתוכל להוכיח את חולשתך, וללמוד לפאר את כוחו בעתיד. אם האדון ישוב בחסד לכנסייתו, קריאות חוזרות בתשובה יהיו תכופות, והשירים של אלה שמצאו שלווה באמונה בו, יעלו לגן עדן במקהלה מבורכת. הו! שהאדון ישוע יופיע בין הכנסיות של עידן זה! יש לנו הרבה על מה להתאבל. בגידה מושיבה את עצמה בחוצפה במושבים הראשיים של בית הכנסת. הרומניזם אוכל בסתר את המרכיבים החיוניים של הדת הלאומית שלנו. הרוחב פועלת כעש על תורת הבשורה; חוסר עקביות בחיים מבזה את המקצוע של יראת שמים מעשית. הו אדון, כמה זמן, כמה זמן! אם האדון ישוע יפעל בנועם על ידי רוחו, בקרוב נזכה לתחייה את כנסיותינו הנמקות; שגיאות יעופו, כשהעטלפים והינשופים יגיעו אל מקומות המסתור שלהם כשהשמש זורחת; וכל פרח מתוק של חסד נוצרי יניב את הבושם המבורך שלו בהשפעות החן של קרניו השמימיות. אני מודה לאל שהיה לנו את ישו כאן. לעתים קרובות הצלחנו לומר, "בן דוד עובר על פניו". הוא עדיין כאן. לבבות מאמינים שמזהים את נוכחותו, ומקוננים כשהוא נעדר, מספרים לנו שלעתים קרובות הם מוצאים אותו מתבטא להם כאן במתיקות בהטפת המילה, בשבירת הלחם ובאחוות התפילה. הוא כאן עכשיו; אבל הו! אנחנו רוצים לזהות את נוכחותו בצורה מלאה יותר; אנחנו רוצים לראות את ההשפעות האלוהיות, כמו נחלים מלבנון, מדשנים את כל הגינה שלנו. אנו רוצים לראות את ישוע פועל בצורה יעילה יותר בגורם לחוטאים עניים להרגיש את הצורך שלהם בו, ולמשוך אותם אליו. ההשגחה בכל עת משתפת פעולה בחסד בהצלת העם הנבחר. יש לך כאן דוגמה לכך. ההשגחה היא שהביאה את העיוור לאן שהחסד הביאה את ישוע המשיח. יתכן שהאדון היה חולף על פניו, אבל אם העיוור הזה לא היה מתגורר ביריחו, או אם באותו רגע מסוים הוא לא היה ממשיך את רצונו לקבץ נדבות רק בדרך המסוימת שלאורכה צעד המושיע, הוא לעולם לא היה ממשיך. שמעו שישוע עבר במקום, כתוצאה מכך לעולם לא היה זועק אליו, ולעולם לא היה משיג את התרופה הדרושה. ההשגחה מביאה חוטאים לשמיעת המילה, ומניעה את המטיף לבחור נושאים המתאימים למוחם. ההשגחה מכינה אותם, כשהמחרשה מכינה את האדמה, והחסד מנחה את דעתו של השר לפעול כיד המשליכה את שידור החיטה על השדה. אני אסיר תודה לרבים מכם שאתם כאן הבוקר, כי אני יודע ש"ישו עובר ליד;" ואף על פי שיכול להיות שאתה עדיין ללא האור השמימי, זו נסיבות שעליהן עליך להודות לאלוהים, שרבים קיבלו כאן ראיה מאדון ישוע. ייתכן שזו השגחה יחידה שגרמה לכם לבוא לכאן בכלל - אני מתפלל שזה יתגלה כסוס הלבן שעליו רוכב המשיח, כובש וכובש, כדי שיזכה בניצחון בנפשותיכם כעת. עם זאת, הרשה לי להזכיר לך שסיבה כזו כרוכה באחריות.