דרשה: הנצח הוא במרחק נשימה: היכן תבלה אותו?
כאשר תנשמו את נשימתכם האחרונה, לאן תלכו? אני לא מתכוון להיות בוטה כאן, אבל יגיע זמן שבו כל אחד מאיתנו ינשום את נשימתו האחרונה. זה בלתי נמנע ואף אחד מאיתנו לא יודע מתי או איך חיינו יסתיימו. למרות שזו אולי נראית דרך עגומה להתחיל פוסט בבלוג, זהו למעשה פוסט שמציע תקווה וחדשות טובות!
הנצח הוא במרחק נשימה. השאלה שלי אליכם היא: היכן תבלו אותו? אנשים רבים מאמינים שהחיים על פני האדמה הם מה שהם עושים. אנחנו עובדים קשה כדי לקנות את הדברים שאנחנו רוצים כמו בתים יפים, מכוניות מגניבות, האופנה האחרונה... אבל האם כל הדברים האלה באמת חשובים? נראה שכאן על פני האדמה הם כן.
להתעדכן עם הג'ונסים הוא בילוי אהוב על רבים. אבל מה באמת עושה לנו החזקת כל הדברים האלה? פעמים רבות זה מוביל אותנו פשוט לרצות עוד. והרצון הזה יכול למנוע מאיתנו לחפש בפועל את האוצרות שמחכים לנו בגן עדן.
החודשים האחרונים בחיי הזכירו לי שאף אחד מהדברים שהזכרתי לעיל אינו באמת חשוב. מה שחשוב ביותר הוא לדעת שיש לי אלוהים אוהב שרוצה את הטוב ביותר עבורי ויאפשר לי להתמודד עם זמנים קשים כדי לקרב אותי אליו.
הייתי צריך להזכיר לעצמי שוב ושוב שכל מה שיש לי הוא בגלל שאלוהים בירך אותי בו. והאמת היא, שהוא יכול לקחת את זה בכל רגע, כי בסופו של דבר, הכל שלו... כולל חיינו.
סיפורו של איוב
בספר איוב, אלוהים הרשה לשטן לבחון את אמונתו של איוב. לאיוב היה הכל: משפחה, חברים, בריאות ועושר... כל מה שהוא אי פעם יכול היה לרצות. וכאשר הכל נלקח ממנו, הוא מעולם לא ויתר על אמונתו כי הוא ידע:
"...ערום יצאתי מרחם אמי, וערום אשוב. ה' נתן, וה' לקח; ברוך שם ה'." (איוב א':21)
אולי תשאלו... מדוע אלוהים אוהב יאפשר לתלמידו הנאמן לסבול ניסיונות כאלה? אני מאמין שזה היה לפחות משתי סיבות:
1. אלוהים יודע הכל ואיך כל מצב יתפתח
אלוהים ידע שאיוב לא יאבד את אמונתו. הוא ידע שלא משנה מה הוא ירשה לשטן לעבור עליו, איוב יעמוד איתן באמונתו ולא יאפשר לשטן לזכות בליבו ובנשמתו. זה חשוב לכל מי שסובל מצרות ותלאות, כי בסוף סיפורו של איוב, אלוהים סידר הכל עבורו וברך אותו בשפע:
"אחרי שאיוב התפלל על חבריו, השיב ה' את מזלו ונתן לו כפליים ממה שהיה לו קודם לכן. כל אחיו ואחיותיו וכל מי שהכירו קודם לכן באו ואכלו עמו בביתו. ניחמו אותו וניחמו אותו על כל הצרה שהביא עליו ה', וכל אחד נתן לו מטבע כסף ונחושת זהב. ה' ברך את אחרית חייו של איוב יותר מהראשונה. היו לו ארבעה עשר אלף צאן, ששת אלפים גמלים, אלף צמד בקר ואלף חמורים, וגם שבעה בנים ושלוש בנות." (איוב מב: 10-13)
2. איוב יהפוך להשראה לאחרים
עבור רבים, כולל אני, סיפורו של איוב מעורר השראה. סיפורו הוא תזכורת לכך שאמונה באלוהים, במיוחד בתקופות קשות, חשובה כל כך. לזכור שאלוהים תמיד שם, לא משנה מה, צריך להיות תזכורת מתמדת לכל אחד מאיתנו.
"חזק ואמץ. אל תירא ואל תיבהל מפניהם, כי ה' אלוהיך הולך עמך; לא יעזבך ולא יטושך." (דברים לא, ו)
מה שחשוב ביותר
אני מזכיר את סיפורו של איוב מסיבות רבות. אבל הכי חשוב, כדי להדגיש את העובדה שאלוהים אוהב אותנו. הוא לעולם לא יאכזב אותנו. מכיוון שהוא אלוהי אהבה, הוא חפץ שנבלה איתו נצח. אנחנו כאן לזמן קצר מאוד (על ציר הזמן של אלוהים) ומה שאנחנו עושים עם חיינו צריך בסופו של דבר לתת לו כבוד. אבל... יש לנו בחירה לעשות.
אנחנו יכולים לבחור לשרת אותו, לבטוח בו ולחיות בשבילו ולא לדברים של העולם הזה; או שאנחנו יכולים לבחור לדחות את טובו, את אהבתו ואת ההבטחה לחיים שלאחר המוות בגן עדן איתו ועם ישוע. בחירה זו היא בידינו. עלינו לקבוע בעצמנו מה שחשוב ביותר.
האם הדברים שיש לנו על פני כדור הארץ באמת כל כך חשובים? האם תפקיד טוב ויוקרתי יותר חשוב יותר מבילוי זמן עם ילדיכם? האם לבישת בגדי מעצבים באמת גורמת לכם להרגיש יותר אטרקטיביים? כולנו יודעים שדברים חומריים לא ניתן לקחת איתנו, אז למה הם כל כך חשובים?
בדרשת ההר, ישוע מדבר על רכוש ארצי:
"אל תאגרו לכם אוצרות בארץ, שם עש ומזיקים הורסים, ושם גנבים פורצים וגונבים. אלא תאגרו לכם אוצרות בשמים, שם עש ומזיקים לא הורסים, ושם גנבים לא פורצים וגונבים. כי במקום שבו אוצרכם, שם יהיה גם לבכם." (מתי ו': 19-21)
כאשר תנשמו את נשימתכם האחרונה, לאן תלכו? אני לא מתכוון להיות בוטה כאן, אבל יגיע זמן שבו כל אחד מאיתנו ינשום את נשימתו האחרונה. זה בלתי נמנע ואף אחד מאיתנו לא יודע מתי או איך חיינו יסתיימו. למרות שזו אולי נראית דרך עגומה להתחיל פוסט בבלוג, זהו למעשה פוסט שמציע תקווה וחדשות טובות!
הנצח הוא במרחק נשימה. השאלה שלי אליכם היא: היכן תבלו אותו? אנשים רבים מאמינים שהחיים על פני האדמה הם מה שהם עושים. אנחנו עובדים קשה כדי לקנות את הדברים שאנחנו רוצים כמו בתים יפים, מכוניות מגניבות, האופנה האחרונה... אבל האם כל הדברים האלה באמת חשובים? נראה שכאן על פני האדמה הם כן.
להתעדכן עם הג'ונסים הוא בילוי אהוב על רבים. אבל מה באמת עושה לנו החזקת כל הדברים האלה? פעמים רבות זה מוביל אותנו פשוט לרצות עוד. והרצון הזה יכול למנוע מאיתנו לחפש בפועל את האוצרות שמחכים לנו בגן עדן.
החודשים האחרונים בחיי הזכירו לי שאף אחד מהדברים שהזכרתי לעיל אינו באמת חשוב. מה שחשוב ביותר הוא לדעת שיש לי אלוהים אוהב שרוצה את הטוב ביותר עבורי ויאפשר לי להתמודד עם זמנים קשים כדי לקרב אותי אליו.
הייתי צריך להזכיר לעצמי שוב ושוב שכל מה שיש לי הוא בגלל שאלוהים בירך אותי בו. והאמת היא, שהוא יכול לקחת את זה בכל רגע, כי בסופו של דבר, הכל שלו... כולל חיינו.
סיפורו של איוב
בספר איוב, אלוהים הרשה לשטן לבחון את אמונתו של איוב. לאיוב היה הכל: משפחה, חברים, בריאות ועושר... כל מה שהוא אי פעם יכול היה לרצות. וכאשר הכל נלקח ממנו, הוא מעולם לא ויתר על אמונתו כי הוא ידע:
"...ערום יצאתי מרחם אמי, וערום אשוב. ה' נתן, וה' לקח; ברוך שם ה'." (איוב א':21)
אולי תשאלו... מדוע אלוהים אוהב יאפשר לתלמידו הנאמן לסבול ניסיונות כאלה? אני מאמין שזה היה לפחות משתי סיבות:
1. אלוהים יודע הכל ואיך כל מצב יתפתח
אלוהים ידע שאיוב לא יאבד את אמונתו. הוא ידע שלא משנה מה הוא ירשה לשטן לעבור עליו, איוב יעמוד איתן באמונתו ולא יאפשר לשטן לזכות בליבו ובנשמתו. זה חשוב לכל מי שסובל מצרות ותלאות, כי בסוף סיפורו של איוב, אלוהים סידר הכל עבורו וברך אותו בשפע:
"אחרי שאיוב התפלל על חבריו, השיב ה' את מזלו ונתן לו כפליים ממה שהיה לו קודם לכן. כל אחיו ואחיותיו וכל מי שהכירו קודם לכן באו ואכלו עמו בביתו. ניחמו אותו וניחמו אותו על כל הצרה שהביא עליו ה', וכל אחד נתן לו מטבע כסף ונחושת זהב. ה' ברך את אחרית חייו של איוב יותר מהראשונה. היו לו ארבעה עשר אלף צאן, ששת אלפים גמלים, אלף צמד בקר ואלף חמורים, וגם שבעה בנים ושלוש בנות." (איוב מב: 10-13)
2. איוב יהפוך להשראה לאחרים
עבור רבים, כולל אני, סיפורו של איוב מעורר השראה. סיפורו הוא תזכורת לכך שאמונה באלוהים, במיוחד בתקופות קשות, חשובה כל כך. לזכור שאלוהים תמיד שם, לא משנה מה, צריך להיות תזכורת מתמדת לכל אחד מאיתנו.
"חזק ואמץ. אל תירא ואל תיבהל מפניהם, כי ה' אלוהיך הולך עמך; לא יעזבך ולא יטושך." (דברים לא, ו)
מה שחשוב ביותר
אני מזכיר את סיפורו של איוב מסיבות רבות. אבל הכי חשוב, כדי להדגיש את העובדה שאלוהים אוהב אותנו. הוא לעולם לא יאכזב אותנו. מכיוון שהוא אלוהי אהבה, הוא חפץ שנבלה איתו נצח. אנחנו כאן לזמן קצר מאוד (על ציר הזמן של אלוהים) ומה שאנחנו עושים עם חיינו צריך בסופו של דבר לתת לו כבוד. אבל... יש לנו בחירה לעשות.
אנחנו יכולים לבחור לשרת אותו, לבטוח בו ולחיות בשבילו ולא לדברים של העולם הזה; או שאנחנו יכולים לבחור לדחות את טובו, את אהבתו ואת ההבטחה לחיים שלאחר המוות בגן עדן איתו ועם ישוע. בחירה זו היא בידינו. עלינו לקבוע בעצמנו מה שחשוב ביותר.
האם הדברים שיש לנו על פני כדור הארץ באמת כל כך חשובים? האם תפקיד טוב ויוקרתי יותר חשוב יותר מבילוי זמן עם ילדיכם? האם לבישת בגדי מעצבים באמת גורמת לכם להרגיש יותר אטרקטיביים? כולנו יודעים שדברים חומריים לא ניתן לקחת איתנו, אז למה הם כל כך חשובים?
בדרשת ההר, ישוע מדבר על רכוש ארצי:
"אל תאגרו לכם אוצרות בארץ, שם עש ומזיקים הורסים, ושם גנבים פורצים וגונבים. אלא תאגרו לכם אוצרות בשמים, שם עש ומזיקים לא הורסים, ושם גנבים לא פורצים וגונבים. כי במקום שבו אוצרכם, שם יהיה גם לבכם." (מתי ו': 19-21)